החשש הכלכלי בעת גירושין הוא חשש מאד נפוץ, וזוגות ששוקלים להתגרש לא תמיד יודעים מה אומר החוק בנושא חלוקת הכספים ביניהם בעת גירושין. במאמר זה נסקור כללי אצבע שיעזרו לכם להבין כיצד עושים איזון משאבים בגירושין (או במילים פשוטות, למי מגיע מה במקרה של גירושין).
כיצד מחלקים את הרכוש ואת הכספים של בני הזוג בעת גירושין?
הכלל הבסיסי באיזון משאבים הוא, שכל מה שבני הזוג צברו במהלך שנות נישואיהם (החל מיום החתונה ועד ל"למועד הקרע" – המועד שבו מפסיק השיתוף הרכושי), יתחלק בין שניהם בחלקים שווים. כלל זה מוסדר ב"חוק יחסי ממון בין בני זוג". זה כולל רכוש שרשום רק על שם אחד הצדדים, אבל נצבר בזמן הנישואין. למשל, רכב או חשבון בנק שבמקרה רשום על שם אחד מבני הזוג ולא על שניהם.
(יחד עם זאת, לכלל זה ישנם גם חריגים. ראו בהמשך המאמר).
איזון משאבים בגירושין
לחלוקת הרכוש והכספים בין בני זוג שמתגרשים קוראים "איזון משאבים". איזון משאבים נעשה על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג כאשר אין הסכם ממון בין בני הזוג.
החוק קובע כי בעת גירושין, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כל הנכסים שנצברו במהלך שנות הנישואין, למשל: נכסים פיננסים כמו קופות גמל, פנסיות או ביטוחי מנהלים, ביטוחי חיים, כספים הנמצאים בבנק, מניות, אופציות וכו'. כמובן שאותו הכלל חל גם על נכסים אחרים, כמו דירה, רכב, מיטלטלין (כלומר, החפצים שיש לבני הזוג בביתם), חסכונות, עסקים וכיו"ב.
למען הסר ספק, כלל זה חל גם במקרה שבו אחד מבני הזוג כלל לא עבד במשך שנות הנישואין.
חובות בגירושין
בנוסף, אותו הכלל תקף גם לגבי חובות. כלומר, גם חובות משותפים שנצברו בתקופת הנישואין הן מנת חלקם של שני בני הזוג וגם הם יתחלקו ביניהם שווה בשווה. חובות משותפים הם חובות שנבעו מניהול חייהם המשותפים של בני הזוג, כמו למשל, משכנתא (או שכר דירה), חובות עבור קניית רכב, חובות הנוגעים להוצאות עבור הילדים (חוגים, טיפולי שיניים וכו'), חובות הקשורים למגורים המשותפים כמו חשמל, מים, וועד בית וכו', וגם חובות הקשורים בכשלון עסקי
ישנם גם חובות שאינם מתחלקים בין בני הזוג, ואלו הם חובות שאינם משותפים, כמו למשל, חוב מהימורים של אחד מבני הזוג או חובות שנוצרו כתוצאה מפעילות פלילית. נוספים לאלה גם חובות שנוצרו בגין בגידה רומנטית וחובות אשר אחד מבני הזוג לא היה מודע אליהם ולא הביע אליהם את הסכמתו. כל אלה אינם מהווים חובות משותפים ועל כן, לא יילקחו בחשבון באיזון המשאבים (כאשר לעתים תדרש הוכחה לכך שאחד הצדדים לא היה מעורב ביצירת החובות הללו).
ירושות או מתנות שאחד מבני הזוג קיבל במהלך שנות הנישואין
על פי החוק, חלוקת הרכוש בעת גירושין איננה כוללת רכוש שאחד מבני הזוג הביא איתו לנישואין. לדוגמא: נניח שלאחד מבני הזוג ישנה דירה בבעלותו, שנקנתה עוד לפני החתונה. במידה ובני הזוג יתגרשו ביום מן הימים, הרי שהדירה הזו לא תחולק בין שני בני הזוג, אלא תשאר בבעלותו של בן הזוג שקנה את הדירה עוד לפני הנישואין.
יחד עם זאת, אם בני הזוג גרו בדירה זו במשך שנים, הרי שבמקרה כזה, הכלל יכול להשתנות, כיוון שהמגורים המשותפים בדירה מראים על "כוונת שיתוף", מה שיכול לתת לבן הזוג שאינו הבעלים של הדירה, זכויות בדירה בעת גירושין.
חשוב לציין שבנושא זה כל מקרה נבחן לגופו, ופעמים רבות הדברים מתפרשים בצורה שונה אצל שופטים שונים.
באילו מקרים יכול בית המשפט להחליט על דירה השייכת לאחד מבני הזוג עוד לפני הנישואין, כעל דירה משותפת?
(חשוב לציין שהדוגמאות המפורטות כאן הן דוגמאות למצבים שבהם יתכן ובית המשפט יחליט על דירה כמשותפת. ישנן כמובן דוגמאות נוספות, ובכל מקרה, בית המשפט בוחן כל מקרה לגופו)
- אם אחד מבני הזוג רכש דירה לפני הנישואין והשכיר אותה, אך הכניס את כספי השכירות לחשבון המשותף יתכן וזה יחשב כסימן לכך שהיתה כוונה שהדירה תיהיה משותפת לצדדים.
- אם שני הצדדים השקיעו יחדיו כסף בשיפוץ הדירה או, למשל, השתתפו בפרוייקט תמ"א על הדירה.
- יתכן שהדירה תוגדר כמשותפת במידה ובני הזוג התגוררו בה מאז הנישואים במשך שנים ארוכות (מבלי שנחתם הסכם ממון בנושא).
- במידה ובן הזוג השני מכר דירה אחרת והשקיע את הכסף שקיבל בגין מכירתה בדירה זו.
כללי אצבע לגבי נכסים או כספים שעליהם איזון המשאבים אינו חל
ישנם נכסים שעבורם לא יבוצע איזון משאבים. הנה כמה דוגמאות:
- נכסים שהוסכם בין הצדדים בכתב (לא בהכרח בהסכם ממון) כי לא יהיו משותפים.
- נכסים שהתקבלו במתנה במהלך הנישואין (בדרך כלל הכוונה היא לכספים שעברו כמתנה מההורים של אחד מבני הזוג ישירות לאותו בן זוג).
- כספים שנתקבלו כפיצוי בגין נזקי גוף של אחד מבני הזוג.
- כספי גמלה או קצבאות המגיעות מהמוסד לביטוח לאומי לאחד מבני הזוג.
- נכסים שהיו בבעלות אחד מבני הזוג לפני הנישואין ונשארו בבעלותו במהלך הנישואין (ושלא היתה בהם כוונת שיתוף).
- כספי ירושה (בתנאי שלא היתה בהם כוונת שיתוף על ידי בן הזוג שקיבל את הירושה).
האם איזון המשאבים יעשה על כל הסכום שנצבר בחסכונות הפנסיונים?
לא בהכרח. איזון המשאבים נעשה עבור החלק שנצבר במהלך שנות הנישואין בלבד. כלומר, אם אחד מבני הזוג חסך לביטוח מנהלים החל משנת 2000, כאשר הנישואין החלו בשנת 2010 ונסתיימו בגירושין בשנת 2017, הרי שאיזון המשאבים על ביטוח המנהלים יעשה עבור הכספים שנצברו בביטוח המנהלים החלק משנת 2010 ועד לשנת 2017. (חשוב לציין שאותו איזון משאבים יעשה, כמובן, גם על החסכונות הפנסיונים של בן הזוג השני).
כיצד נעשה איזון המשאבים בנושא החסכונות הפנסיונים?
חישוב הפרשי הפערים בנכסים הפנסיונים של בני הזוג מחושב בדרך כלל על ידי אקטואר או רו"ח, שמכין דוח בנושא. האקטואר מוציא את רשימת הנכסים הפנסיונים של בני הזוג המתגרשים דרך "המסלקה הפנסיונית" ומוציא דו"ח שבו ניתן לראות מה החלק של כל צד בפנסיה של הצד השני.
חשוב לשים לב שכיוון שמדובר בחסכון לגיל פרישה, הרי שחלקו של בן הזוג בפנסיה יגיע אליו רק בגיל פרישה, אלא אם בעליו של החסכון הפנסיוני יחליט לשלם את חלקו של בן הזוג השני כבר עכשיו. במקרה שכזה התשלום יתבצע לא על ידי הכסף שנמצא בחסכון הפנסיוני עצמו, אלא על ידי איזון באמצעות נכס אחר.
למשל, אם הגבר צריך לשלם לאישה 150,000 ש"ח בגין ההפרשים שיש בחסכונות הפנסיונים של שניהם, והוא מעוניין לשלם את הסכום הנ"ל כבר עכשיו (במקום לרשום על שמה חלק מהחסכון הפנסיוני שלו, כך שהיא תקבל אותו ישירות מחברת הביטוח בגיל פרישה) הרי שהוא יוכל להעביר לה את התשלום, למשל, מחשבון הבנק שלו כבר בתקופת הגירושין. במקרה שכזה איזון המשאבים בנושא החסכונות הפנסיונים יסתיים כבר בעת הגירושין, והאישה לא תקבל כספים מהחסכון הפנסיוני הנ"ל בגיל פרישה.
חשוב לציין שההחלטה האם לשלם את הסכום כבר בעת הגירושין או האם לרשום חלק מהחסכון הפנסיוני על שם בן הזוג השני על מנת שיקבל כספים בגיל פרישה היא החלטה של הבעלים של החסכון הפנסיוני בלבד (כלומר, בהמשך לדוגמא שניתנה לעיל, הגבר הוא זה שיחליט האם לשלם את חלקה של האישה בחסכון הפנסיוני כבר עכשיו, או האם לחכות עם זה לגיל פרישה).
איזון משאבים כאשר ישנו עסק
ככל שלאחד הצדדים (או לשניהם) יש חברה או עסק עצמאי, הרי שהם יכללו בנכסים שיש לאזן בהליך איזון המשאבים. יתכן והעסק רווחי, אך גם במקרה ההפוך, בו העסק צבר חובות, הרי שגם החובות הללו שייכים לשני בני הזוג, ולכן גם הם יתחלקו בין בני הזוג בעת הגירושין.
כאשר נעשה איזון משאבים על עסק, הצדדים אינם יודעים לעתים את שוויו, ולכן, תדרש במקרה שכזה עזרתו של איש מקצוע שיסייע בכך.
איזון משאבים ו"נכסי קריירה"
סוג נוסף (נדיר יחסית) של איזון משאבים, נקרא "נכסי קריירה". בית המשפט העליון עסק בסוגיה של שיפור כושר השתכרותו של אחד מבני הזוג במהלך שנות הנישואין, כאשר כושר זה מורכב גם מכישוריו של האדם, אך גם מיסודות נוספים, כאשר בעיקרן השכלה, ניסיון ומוניטין, שנרכשו לאורך תקופת הקשר הזוגי. בית המשפט יבחן את הפער שנוצר בין בני הזוג עקב הנישואין, ואפשר שיאזן אותו בכסף או בשווה כסף.
מה הכוונה "עקב הנישואין"? למשל, מצב שבו הגבר למד רפואת שיניים במשך עשור, זאת בתוך תקופת הנישואין. במהלך השנים הללו, בת זוגו עבדה ופרנסה את הבית, ואף מימנה את לימודיו, כאשר בתום אותו עשור, הגבר מרוויח הרבה יותר מהאישה.
חשוב לומר כי איזון נכסי קריירה נעשה כאשר ישנם פערים גדולים בהכנסות בני הזוג, במידה כזו כאשר ללא האיזון ייווצר יתרון כלכלי משמעותי לצד אחד על פני הצד השני.
