נופר (28) מאזור השרון, נכנסה להריון מבחור איתו היתה בקשר, ובמהלך הזמן שלאחר הלידה, היא הבינה שהיא רוצה הסכם כתוב בינה ובין אביו של הילד
נופר ואביו של הילד שלה חתמו על הסכם גירושין מבלי שהיו נשואים
היינו בזוגיות לא יציבה של שנה, מתוכה גרנו יחד רק חלק מהזמן. הוא רצה שנביא יחד ילדים, אבל אצלי נפלה בעצם התובנה שאנחנו לא מתאימים, ושאני רוצה שנפרד. כמה שבועות לאחר שנפרדנו, כשהמחזור איחר לי, גיליתי שאני בעצם בהריון…
כמובן ששיתפתי אותו בזה. הרגשתי שהוא ברגשות מעורבים בנושא. מצד אחד הוא ביקש שאעשה הפלה, ומצד שני הוא היה זה שביקש בעבר שנביא יחד ילדים… בכל מקרה, ההריון התפתח, והיו לי לבטים גדולים בנושא, אבל בשלב מסויים כבר הרגשתי שלמה עם ההריון והודעתי לו שאני לא מתכוונת לעשות הפלה. מצד שני, לא רציתי שהוא ואני נחזור להיות יחד.
רציתי שלבן שלי יהיה אבא
רציתי שלבן שלי יהיה אבא, והוא מצדו, אמר שהוא לא רוצה להיות שם… ובכל מקרה, היינו בקשר במהלך ההריון. בשלב הזה בכלל לא היו לי מחשבות על מזונות. רציתי שהוא יהיה שם, אבל לא רציתי שנחזור להיות זוג.
כמו זוגות רבים, גם אנחנו חווינו קשיים לאחר הלידה
סביב הלידה חזרנו לגור יחד למען הילד, ואז, כמו הרבה הורים צעירים, חווינו קשיים. המציאות עם ילד קטן היא מאד עמוסה ועבורי גם היתה מאד קשה. לא הרגשתי שהוא שותף מלא בגידול הילד וגם לא הרגשתי שיש בינינו זוגיות. הוא מצדו היה פגוע מהפרידות הקודמות שלנו. האוירה בבית לא היתה טובה. הרגשתי שקשה לו להשאר עם הילד לבד ושהוא לא ממש רוצה לטפל בו. אני מצדי הייתי עם הילד לבד בבית במשך תקופה ארוכה וחילוקי הדיעות בינינו גדלו ואף הגענו למצב שהמשפחה שלו כעסה עלי.
הטיפול הזוגי
הסכמנו שכדאי שנלך לטיפול זוגי, שגרם לי להבין שעדיף שנסיים בינינו את הקשר. דיברנו על זה והוא כעס על ההחלטה הזאת שלי. מצד אחד, אני לא חושבת שהוא הופתע, כי הרי לא סתם הלכנו לטיפול זוגי אבל אני כן חושבת שהוא לא חלם שנפרד כיוון שיש לנו ילד משותף.
איך מתגרשים אם מעולם לא התחתנו?
ידענו שאנחנו צריכים להסדיר בינינו דברים, בעיקר סביב גידול הילד, ובכל מקרה, שנינו מאד פחדנו ללכת לעורכי דין כי חששנו ממה שאני מכנה כ"חרחורי הקרב שלהם" שיעכירו בינינו את הקשר ויגרמו להוצאות כספיות גדולות, ולכן, הלכנו לגישור כאשר בחדר ישב גם מגשר (שהתמחה יותר בעניינים המשפטיים) וגם מטפלת רגשית שעזרה לנו בנושאים הרגשיים שעלו בחדר.
המחלוקות המרכזיות שהיו בינינו היו בעיקר סביב המזונות וזמני השהות עם הילד. אני רציתי להיות עם הבן שלנו יותר ימים ממנו, והוא לעומת זאת, רצה שנחלוק את המשמורת חצי חצי, וביקש שלא לשלם מזונות. כאמא לילד קטן, הרגשתי מאד מחוברת אליו וראיתי את הקושי שלו לעבור לבית אביו. בנוסף, היה נראה לי שבן זוגי לשעבר פחות מחויב לגידול ולחינוך הילד והיה לי מאד קשה לראות את זה. כמובן שהדרך שבה ראיתי את הדברים פגעה בו מאד, מה גם שכל זה קרה לאחר שנפרדנו מיוזמתי כבר כמה פעמים…
הפערים הללו גרמו למעשה להפסקת הגישור, ולאחר שזה קרה, שנינו לא דחפנו את המשך הטיפול בנושא, ונשארנו למעשה בלי הסכם כתוב, כאשר אנחנו מתבססים על הסכם שעשינו בינינו, בעל פה.
החיים ללא הסכם הביאו לשינויים חד צדדים
בהתחלה הוא רצה שהבן ישן אצלו במשך יומיים בשבוע בלבד. לאחר מכן הוא הודיע לי שהוא רוצה לקחת יותר אחריות על הילד ולקח אותו לשלושה לילות בשבוע. אני לעומת זאת, הרגשתי שהוא עושה את זה כדי להתחרות בי ולהפסיק ולשלם מזונות.
בהמשך הוא החליט שהוא מפחית את המזונות, מה שחיזק אצלי את התובנה שאין לי משהו משפטי להאחז בו בהתנהלות מולו, ושלמעשה אני תלויה בחסדים שלו בנושא. לכן, כאשר הוא רצה להגדיל שוב את כמות הימים שהילד נמצא אצלו התניתי זו בחתימה על חוזה. הבנתי שזו הדרך שלי לעגן את הדברים.
ואז הלכנו שוב לגישור, שבסופו חתמנו על הסכם. תהליך הגישור אפשר לנו לגבש החלטות משותפות בנושאים חשובים, מה שלא היה קורה לו היינו הולכים לבתי המשפט, שם יש מישהו אחר שמחליט בשבילך, וזה לדעתי בעייתי מאד.
למרות שהדברים מוסדרים, אני חייבת להודות שעד היום יש לפעמים מחלוקות בינינו בעיקר בנושא המזונות. כיוון שכיום זמני השהות של הילד כמעט שווים, הוא חושב שהוא לא צריך לשלם מזונות. לעומתו, אני מרגישה שאני עושה את רוב הסידורים שיש לעשות סביב הילד, ולכן אני חושבת שהמזונות כן מגיעים לי.
מה היית אומרת לאנשים שמתחילים תהליך של גירושין?
אני חושבת שהכי חשוב זה שישימו את טובת הילד לנגד עיניהם. לא לשחק בו ולא לעשות לו מניפולציות רגשיות. לא לערב את הילדים במחלוקות שיש לאורך הדרך. ראיתי את זה קורה ואני חושבת שזה ממש לא לעניין.
לדעתי, זה נכון לסגור הסכם כמה שיותר מהר. מניסיוני, כאשר הדברים לא כתובים הם יכולים להשתנות באופן חד צדדי, וזה יכול ליצור בעיות.
בנוסף, אני חושבת שלא כדאי ללכת לעורכי דין ולבתי משפט. למרות שהייתי תלויה בטוב ליבו בנושא המזונות במשך זמן לא מבוטל (כי לא היה בינינו חוזה), בכל זאת, התאפקתי ולא הלכתי לעורך דין כי העדפתי שלא להכנס למלחמה, ולא להוציא עשרות אלפי שקלים על מלחמה מכוערת, שכנראה תוביל לתוצאה דומה, אבל תהרוס את היחסים ותוציא אגרסיות על הדרך. לדעתי זה לא שווה את זה, לא מבחינה רגשית ולא מבחינה כלכלית, וזה גם משפיע לרעה על הילדים. זו נקודה מאד רגישה.
כדאי לבחון גם מה מגיע ולא להסתמך רק על הגישור. אני חושבת שלפני שניגשים לגישור, כדאי להבין בעזרת אנשי מקצוע מה הזכויות שלך, איך עושים את זה בטוב וממה צריך להימנע. במידה מסוימת גם צריך ללמוד להגן על עצמך ואז להתנהל בשלום, בעיקר בגלל הילדים. לדעתי זה ממש ממש חשוב שלא להגיע למקומות קשים.
איך הקשר ביניכם כיום?
היום הילד כבר גדול והקשר ביני ובין האבא הוא קשר קונקרטי, שלצערי גם מתדרדר מדי פעם. אין קשר בין המשפחות המורחבות שלנו, אבל אנחנו כן מקפידים לחגוג לילד ימי הולדת יחד. הוא כבר גר עם אישה אחרת ואף הביא איתה ילד, מה שלדעתי עשה טוב לבן שלנו.
