החלטת להתגרש ואינך יודעים לאן לפנות? אולי למגשר? אולי לבית המשפט? אולי לבית הדין הרבני? או שאולי צריך פשוט לסגור הכל ביניכם וזהו? מורה נבוכים.
מדוע בכלל צריך להתגרש?
אם שני אנשים נשואים מעוניינים להפרד, נשאלת השאלה, מדוע בכלל עליהם להתגרש? אולי הם יכולים פשוט להפריד מגורים ולא להתעסק בנושאים משפטיים?… ובכן, התשובה לכך היא שאנשים נכנסים להליך גירושין בכדי להסדיר ביניהם נושאים חשובים, שישפיעו על עתידם ועל חייהם בצורה משמעותית ביום שאחרי הפרידה. עליהם להסכים על חלוקת הכספים, ימי השהות של הילדים ועל עוד ועוד הסכמות חשובות.
בנוסף, הגירושין חשובים בכדי לקבל הטבות מס והנחות כאלה ואחרות (כמו הנחה בארנונה, למשל).
גם מהמבחינה הדתית יש לגירושין בישראל חשיבות כיוון שהם מאפשרים, למשל, לבני הזוג להינשא בפרק ב'.
זאת ועוד, הליך הגירושין חשוב גם כדי שמוסדות המדינה ידעו על הגירושין בכדי שיוכלו לאכוף, במידת הצורך, את ההסכמות שנכתבו בהסכם הגירושין, שאושר כפסק דין. (הסכם גירושין הוא ההסכם היחיד שיש לאשר בבית משפט, תוך שהוא מאושר כפסק דין בבית המשפט לענייני משפחה).
הנה דוגמאות לנושאים שיכתבו בהסכם הגירושין, המאגד את ההסכמות אליהן הגיעו בני הזוג המתגרשים:
- ימי השהות של כל אחד מבני הזוג עם הילדים ואחריות הורית – באיזה ימים הילדים יהיו אצל האמא ובאיזה ימים אצל האבא? אצל מי יהיו בחגים? מי אחראי על הילדים ומתי? הסכמות סביב חופשות ונסיעות עם הילדים לחו"ל וכו'
- איזון משאבים וחלוקת רכוש – איך מחלקים את הממון, הפנסיות, חשבונות הבנק, העסקים (אם יש), קרנות ההשתלמות, את הנדל"ן, את הרכב, את האופציות (אם יש) את המיטלטלין (כלומר, את החפצים שיש לכם בבית) וכו וכו'
- מימון הוצאות הילדים – האם אחד הצדדים ישלם מזונות (סכום חודשי המיועד להוצאות הילדים) מדי חודש לצד השני? מי ישא בהוצאות המשתנות של הילדים (נקרא גם מחציות)?
- ועוד ועוד (זוהי רשימה חלקית בלבד)
הנה רשימת האופציות העומדות לרשות המעוניינים להתגרש:
פניה למגשר על מנת להגיע להסכם בתהליך גישור
באופציה זו בני הזוג יחפשו יחד מגשר או מגשרת שיעזרו להם להתגרש בצורה נכונה וטובה, תוך כדי מזעור הפגיעה בילדים, מזעור הנזק הכלכלי, ותוך כדי התחשבות מקסימלית בשני הצדדים, על מנת לאפשר לכל אחד מהם לחיות בצורה טובה ביום שאחרי. הפניה למגשר נעשית על ידי שני בני הזוג יחד (ולא על ידי אחד מהם). ניתן לומר שגישור היא האופציה העדיפה במרבית המקרים, כיוון שגישור מאפשר לשני בני הזוג לבטא את רצונותיהם ולהגיע לכדי הסכם שידאג לשניהם ולילדיהם ביום שאחרי הפרידה.
פניה לעורך דין לענייני משפחה
אנשים רבים המעוניינים להתגרש פונים לעורך דין לענייני משפחה בכדי שיעזור להם להתגרש. חשוב לציין שפניה לעורך דין נעשית בדרך כלל על ידי אחד הצדדים. זה אומר שבמקרה שכזה, הצד שפנה לעורך דין עשה זאת על מנת להגיש תביעת גירושין בבית המשפט לענייני משפחה (או בבית הדין הרבני).
במקרים רבים זוהי "הכרזת מלחמה" עבור בן הזוג השני, שכן יתכן שאחד מבני הזוג יודיע לבן הזוג השני על הרצון להתגרש לאחר שהוגשה כבר תביעה (ולעתים הצד השני אף יגלה על הרצון להתגרש ממכתב שישלח אליו מעורך הדין). למרות שבית המשפט יזמן את הצדדים לשיחה בניסיון לפתור את המחלוקת מבלי להכנס להליך משפטי ארוך (נרחיב על כך בהמשך), הרי שצעד שכזה עלול לפגוע באמון בין בני הזוג ולגרום להתדרדרות של הליך הגירושין לבתי המשפט, להליך ארוך מאד ויקר מאד, תוך פגיעה משמעותית בילדים, שסובלים כמובן מסכסוך בין הוריהם.
חשוב גם לומר שישנם אנשים שפונים לעורך דין רק כדי לקבל מידע אודות הגירושין, אך בכוונתם להתגרש בהליך גישור. במקרה זה, עורך הדין ילווה את אחד הצדדים בפגישות אישיות, וייעץ לו תוך כדי (או בסופו של) הליך הגישור.
הגשת "בקשה ליישוב סכסוך במשפחה" בבית המשפט לענייני משפחה
הכוונה היא לפניה לבית המשפט בכדי להגיש תביעה בנושאים משפחתיים. יחד עם זאת, החל משנת 2014 הרי שלא ניתן להגיש ישירות תביעה, אלא, "בקשה ליישוב סכסוך במשפחה", זאת בעקבות ה"חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה".
החוק, שנחקק ב- 2014, נחקק במטרה "לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד", מה שאומר, שלאחר הגשת הבקשה, הצדדים יוזמנו לארבע פגישות ב"יחידת הסיוע שליד בתי המשפט", בכדי לנסות ולהגיע לפתרון מוסכם בדרכי שלום.
במידה וההליך לא יצלח, לצד שהגיש את הבקשה יש זכות להגיש ראשון תביעה לערכאה לבחירתו בתוך פרק זמן מוגדר (ואז בני הזוג עוברים למעשה להליך גירושין ארוך מאד ויקר מאד בבית המשפט לענייני משפחה).
הגשת תביעה לבית הדין הרבני
באופציה זו אחד מבני הזוג מגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני. לבית הדין הרבני ישנה סמכות לקיים דיונים בנושא גירושין, כאשר החוקים שמנחים אותו הם חוקי הדת. לפי החוקים הללו, למשל, לבגידה ישנה משמעות משפטית (מה שלא קיים בבית המשפט לענייני משפחה).
המצב הזה, בו לשני סוגים שונים של בתי משפט (בית הדין הרבני ובית המשפט לעניייני משפחה) ישנה סמכות לדון בתיקי גירושין על פי חוקים שונים אין אח ורע בעולם. זה יוצר מצב שבו הדיונים בנושא הגירושין מתקיימים בערכאה בה הוגשה התביעה הראשונה, וזה למעשה "מירוץ הסמכויות" הידוע.
הנה דוגמא קטנה לדינים שקיימים בבית הדין הרבני, ואין להם משמעות בבית המשפט לענייני משפחה: בבית הדין הרבני, לאישה יש זכות לקבל את כתובתה (כלומר, את סכום הכסף שנכתב בכתובה). יחד עם זאת, ישנם מצבים בהם היא אינה זכאית לקבל את אותו סכום כסף, למשל, במידה והאישה בגדה בבעלה, או במידה ונהגה באלימות מילולית או פיסית כנגד הבעל, או במידה והיא תיחשב "אישה מורדת", כלומר, לא קיימה יחסי מין עם הגבר על מנת לעצבן אותו.
פניה להליך "גירושין בשיתוף פעולה"
מדובר בהליך בו מתקבצים שורה של בעלי מקצוע, שעוזרים לבני הזוג להגיע להסכם גירושין. בעלי המקצוע הללו יכולים להיות, למשל, עורך דין (לכל אחד מהצדדים), רואה חשבון, יועץ פיננסי, שמאי, אקטואר, מטפל רגשי וכו'. בסוף ההליך הצדדים אמורים להגיע להסכם גירושין, שיקבל תוקף של פסק דין.
חשוב לציין שלא מדובר בהליך גישור, שכן ב"גירושין בשיתוף פעולה" כל אחד מהצדדים מיוצג על ידי עורך דין ואילו בגישור, שני הצדדים שוכרים את שירותיו הנטרלים של מגשר אחד.
הליך זה נחשב להליך יקר (בשל התשלום לכל בעלי המקצוע).
הגעה להסכמות בגירושין לבד, בין בני הזוג
באופציה זו בני הזוג המעוניינים להתגרש יושבים יחד ומגיעים להסכמות בעצמם. חשוב לציין שזו אופציה ששמורה לזוגות שרמת הסכסוך ביניהם אינה גבוהה, ושמכירים את הנושאים עליהם יש לשוחח כאשר מתגרשים (מזונות, זמני שהות של הילדים, איזון משאבים, חלוקת מטלטלין וכו').
יחד עם זאת, גם לזוגות שמתכוונים ללכת לגישור, מומלץ לשבת יחד לפני ההגעה לגישור, ולשוחח על הנושאים המרכזיים, כדי לקצר את הליך הגישור. לאתר "איך להתגרש נכון" הגיעה עדות על זוג שסגר כמעט את כל הנושאים כבר בבית, והגיע לפגישת גישור אחת בלבד של שלושה שעות, בסופה הם הגיעו למצב של כתיבת הסכם על ידי המגשר(!).
